טיפול בנעלי בית
לפני מספר שנים פנה אליי במייל בחור מדרום הארץ,* נכה פיזית קשה, בקשר לבעיה בזהות המינית, אחד מתחומי המומחיות שלי. הוא הפנה אותי לסרטון ביוטיוב, המתאר את חייו ונדהמתי מנכותו הקשה. לא ראיתי כיצד יעשה את דרכו מדרום הארץ לקליניקה שלי אשר בתל אביב והמלצתי לו ברגישות המתחייבת על שני עמיתים מאזור מגוריו. טובים ככל שיהיו, הם אינם מומחים בנושא הזהות המינית. באותם ימים הייתי שבוי בעמדה השמרנית לפיה טיפול פסיכולוגי חייב להיערך פנים אל פנים בחדר הטיפולים. לא הייתי מוכן להעמיד אפשרות זו במבחן.
לפני מספר חודשים התקבל אחד ממטופליי ללימודי דוקטורט בארה"ב. התלבטנו יחד האם להחליף את הקשר הטיפולי האמיץ בינינו בקשר עם מטפל ישראלי בארה"ב. אך לא הוא ולא אני לא הכרנו מישהו שהיה אפשר לקבל עליו המלצות. לאחר לבטים, התחברתי לסקייפ והתחלנו לקיים שיחות. מאז מתקיימות פגישותינו השבועיות, בנות 50 הדקות המסורתיות, פנים אל פנים, מצלמה מול מצלמה, ביום ובשעה קבועים.
היום, למודי סגרים, כשנה מאז פרצה מגפת הקורונה, דומה שאבד הכלח על המחלוקת בדבר טיפול מקוון. למען האמת, אם אפשרות זו לא הייתה קיימת, היה נגזל מהמטופלים אמצעי חשוב לרווחתם הנפשית. זאת, אולי בתקופה שהם זקוקים לו מכל.
קרוב אל העין – קרוב אל הלב
כמו תופעות רבות אחרות המתרחשות ברשת האינטרנט, גם טיפול פסיכולוגי און-ליין נתקל בתחילת הדרך בהתנגדות עזה מצד הממסד הפסיכולוגי. הטענה העיקרית הייתה היעדר המפגש הבין-אישי, פנים אל פנים. התפתחות אפשרויות תקשורת ברשת והאמביוולנטיות הכרוכה בפנייה לטיפול פסיכולוגי הפכו את הטיפול המקוון לתופעה מקובלת וזמינה. הנתון המשכנע ביותר עולה מתוך מחקרים על יעילות הטיפול. גוף מחקר הולך וגדל על ייעוץ מקוון ביסס את יעילותו בהצביעו על תוצאות טיפול דומות לאלו המושגות בטיפול מסורתי בקליניקה.
יש מחקרים שאף מצביעים על יעילות מוגברת של טיפול מקוון משום שהמטופל חש נינוח יותר ומפוחד פחות מאשר במסגרת הטיפולית המסורתית. השיחות נערכות במגרש הביתי שלו, "בנעלי בית". אולי הדבר אף מגדיל את הסיכוי שהמטופל יהיה כן וגלוי יותר. לעיתים אופי הבעיה עצמה מונע מהמטופל, או מקשה עליו, לצאת מביתו. למשל, במצבים קיצוניים של אגורפוביה (פחד מפני מקומות פתוחים והומי אדם) האדם אינו מסוגל לעיתים לצאת מביתו בלי ליווי. תחילת הטיפול חייבת להיערך בכל מקרה מביתו של המטופל. לעיתים קרובות יש צורך בכך שהמטפל יגיע לביתו של המטופל והאפשרות לטיפול און-ליין חוסכת למעשה את השלב הזה.
דוגמא אחרת שעולה בזיכרוני כעת היא של מטופל שסבל מ-OCD, הפרעה כפייתית קשה, שחשש שמא ידרוס מטופלים בכביש. לא אחת הוא הודיע לי ממש לפני שעת הטיפול שהוא מקיף מזה כשעה את הכיכר הסמוכה לביתו כדי לבדוק שלא פגע באף אחד. בסופו של דבר, לא רק שלא יכול היה להגיע לפגישה זו, אלא לא היה לקיים פגישות כלל ועיקר. במקרים כאלה השלב הראשוני של הטיפול היה יכול להיערך און-ליין והקושי לצאת מהבית היה מטופל בשלבים הבאים.
עוד מראים המחקרים שייעוץ מקוון מספק את צורכיהם של מטופלים המתגוררים באזורים שחסרים בהם מטפלים. מטופלים הגרים באזורים כפריים או בסביבות שאינן מקבלות בברכה טיפול פסיכולוגי יכולים, לעיתים קרובות, לקבל מענה במציאת מטפל מתאים ברשת מאשר בקהילה. בישראל, למשל, ידוע שמספר המטפלים (והמטופלים) בגוש דן עולה לאין שיעור מאשר ב"פריפריה". גם בסביבות חרדיות, ואף דתיות, קיימת עדיין סטיגמה על פנייה לטיפול פסיכולוגי. לא אחת הנסיעה הארוכה אל המטפל מהווה מחסום אובייקטיבי נוסף שמטופלים נאלצים לעבור. נושאי נגישות אלו מקבלים מענה בטיפול מקוון אשר בו מטופלים יכולים לקבל מענה שפתי או תרבותי רלוונטי שלא היו יכולים לקבל אחרת. למשל, ישראלים המתגוררים בחו"ל ומרגישים נוח יותר עם מטפל ישראלי הדובר את שפתם.
שפה משותפת במרחק טרנסאטלנטי
מחקרם של צ'יינג' ויאה על הערכת תהליכים ותוצאות של תמיכה קבוצתית מקוונת לסטודנטים ממוצא אסייתי הלומדים בארה"ב, שראה אור בכתב-העת היוקרתי Journal of Counseling Psychology, מצביע על כך שייעוץ מקוון נמצא יעיל למטופלים המתקשים להגיע לפגישות בשעות העבודה המקובלות. עניין השעות תקף לא רק לגבי סטודנטים, אלא גם לוורקוהוליסטים, אנשים המכורים לעבודה, שעובדים עד שעות מאוחרות ולעיתים קרובות הדבר משמש עבורם סיבה או תירוץ לא להגיע לפגישות הטיפוליות. זמינות המטפל און-ליין בשעות פחות מקובלות עשוי להועיל לעקוף הגנה זו. חלק מאלה הם אנשי הייטק, או "גִיגִים" למיניהם, שמרגישים מלכתחילה יותר בבית כשהם ליד המחשב שלהם והטיפול יכול להתחיל לפחות בתנאים הכי פחות מאיימים עבורם. יתר על כן, במחקר אחר שערכו מאלן וחבריו ואשר ראה אור ב-The Counseling Psychologist נמצא שייעוץ מקוון יעיל במיוחד עבור מטופלים נכים ועבור מטופלים הגרים באזורים כפריים, שחסרים בהם קליניקות "מסורתיות" וקליניקות בעלות גישה לנכים.
מחקריהם של סטופל ועמיתיו מציעים שייעוץ מקוון עשוי להועיל במיוחד לאנשים המתפקדים ברמה בינונית עד גבוהה, אך במצבים קשים כמו מחשבות אובדניות או התקף פסיכוטי מומלץ עדיין לקיים את הטיפול בקליניקה. מנגד, המציאות מראה שניתן לקיים גם אשפוז מקוון גם למטופלים שאחרת היו זקוקים לאשפוז במחלקה פתוחה.
יעילות דומה
כהן וקר בדקו את יעילות הטיפול המקוון בהפרעות חרדה בסטודנטים ולא מצאו הבדל משמעותי ברמת השיפור בין טיפול פנים אל פנים ובין טיפול מקוון. זאת בעזרת בעזרת מדדי חרדה מצבית-תכונתית (state-trait anxiety). המחקר מראה שטיפול מקוון יעיל במצבי חרדה, לחץ ודאגנות. המטופלים בטיפול מקוון אף דיווחו על שביעות רצון רבה יותר. דווקא המטפלים הם אלה שגילו תסכול וביקורתיות מהשיטות המרוחקות שבטיפול זה ומגלים ביקורתיות רבה יותר. הקיצוניים שבהם אף לא ראו בייעוץ מקוון פסיכותרפיה של ממש. בכתבי עת כמו Lancet היוקרתי פורסמו אף ממצאים המלמדים על יעילות דומה של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מקוון לזה שנערך בקליניקה.